Super User
כשלים בבניה
בתהליך התכנון והבניה של בית מגורים, מעורבים מספר רב של יועצים, מתכננים וקבלנים :
מהנדס,יועץ קרקע, מודד, קונסטרוקטור, אדריכל, קבלן שלד, יועץ איטום, קבלן מיזוג אויר, מתכנן חשמל, אינסטלאטור וקבלן איטום. חלק מבעלי המקצוע עובדים במקביל ותלויים בעבודתם זה בזה.
חוסר ידע וניסיון, חוסר במיומנות ובקריאת תכניות מובילים לכשלים ולליקויי בניה.
ליקויי בנייה עלולים להתגלות בכל שלבי הבנייה, ליקויים בשלד המבנה, ליקויי ריצוף , ליקויים באיטום, וליקויי אינסטלציה.
כשלים המתגלים בעת ביצוע העבודה ניתנים בדרך כלל לתיקון. אך כשלים המתגלים לאחר ביצוע העבודה הינם בעיתיים ולפעמים גורמים לנזקים בלתי הפיכים המשפיעים על שאר המערכות המבנה.
בבואנו לאפיין את הכשלים אנו מסווגים אותם למספר קטגוריות:
|
כשלים קוסמטיים – כשלים הבולטים לעין, כגון : סדקים, רטיבויות, נזילות, ריצוף עם גוונים שונים, טיח דהוי וגבשושי, צבעים שאינם זהים, חיפוי קירות עקום, וריצוף שבור. תיקון כשל קוסמטי הוא לעיתים מורכב ומסובך ועלותו יקרה עד כדי כך שאינו משתלם לתיקון. כשלים הנדסיים קלים – כשלים הנגרמים מקצרים בתקשורת בין המתכנן לבעלי המקצוע סטיות מזעריות במבנה, שאינן פוגעות באיכותו ורובם ניתנים לתיקון מיידי. כשלים רציניים – הם כשלים המתגלים בדרך כלל לאחר סיום הבניה נובעים ממספר סיבות: רשלנות המתכנן , רשלנות בעלי המקצוע , היעדר פיקוח , תכניות אדריכלות וקונסטרוקציה שאינן תואמות, קבלן לא מורשה, ביצוע רשלני, עבודה שלא לפי התקן, חומרי בניה נחותים. כשלים מתפתחים – הינם כשלים המתגלים בשלבים מאוחרים לאחר |
התפלגות כשלים בבניה |
| הבנייה, והגורמים לנזקים בשאר מערכות הבניין. כשלים אלו גורמים לעגמת נפש רבה ולעלות תיקון יקר מאוד. הכשלים המתפתחים מאופיינים רובם ככולם לנזקי מים. החל מצינור עם חור זעיר דרך איטום לקוי במרתף ועד איום חדרים רטובים ללא סף תחתון ואיטום גגות ללא התמקדות במעקות. | |
לסיכום: בכדי למנוע כשלים בבניה , מומלץ לעבוד עם קבלן רשום עם ניסיון מוכח ובעל ותק , קבלן המסוגל להמציא חוות דעת חיוביות של לקוחות, מתכנן, מהנדס ואדריכל. מומלץ תמיד לשכור את שירותם של בעלי מקצוע מוכרים הבקיאים בדרישות תקן הישראלי ועובדים בהתאם.
יריעות ביטומניות
|
בתחילת המאה ה-20, ביצוע איטום היה מורכב משכבות של זפת שחוממה ובין השכבות הטביעו בד כותנה או יוטה. שיטה נוספת הייתה על ידי לבנים שנטבלו בזפת חם והודבקו לשכבות האיטום. עבודת האיטום בוצעה לרוב ב 4-6 שכבות שבהן שולבו זפת ובד כנדבך על נדבך. שיטה זו בוצעה הן במרתפים והן בגגות חשופים, אך ביישום מספר רב של שכבות המחיר התייקר ונדרשה עבודה רבה יותר. בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת החלו מפעלים בצרפת ובאיטליה ובעקבותיהם בשאר חלקי העולם לייצר יריעות ביטומניות המשופרות בפולימרים. יריעות אלו חוללו מהפכה בענף איטום מבנים, והיו גורם בהעברת יצור מוצרים באתרי הבניה ליצור במפעלים המייצרים מוצרים מוגמרים לענף הבניין. המעבר מביצוע האיטום בשכבות שבהן הזפת לא הכיל פולימרים והבד לא היה גמיש לאיטום ביריעות שהכילו פולימרים והזפת הייתה איכותית יותר גרם להטבה משמעותית באיכות האיטום. המעבר העניק בקרה על תהליך האיטום והקטין את הסכנות שבשימוש בחימום ביטומן. יריעות ביטומניות (ביטומן= זפת) קיימות בעולם מזה כ – 30 שנה, ומהוות את שיטת האיטום הנפוצה ביותר. היריעות הנקראות גם "יריעות ביטומניות משוכללות", מחליפות בשנים האחרונות את השימוש בזפת חמה . יריעה ביטומנית מיוצרת עם חומר שריון עשוי מסיבי פוליאסטר לא ארוגים המוספגים במסה ביטומנית. לאחר תהליך ההספגה, מצפים את חומר השריון משני צדדיו במסה ביטומנית המושבחת בפולימרים: פולימרים פלסטומרים מסוג APP , ופולימרים אלסטומריים מסוג SBS . יריעות APP עמידות יותר בתנאי חום , ולכן יותקנו בגגות חשופים. יריעות SBS , עמידות יותר בתנאי קור ולכן יותקנו במקומות תת קרקעיים: במרתפים, חניונים ומתחת לרצפות. לאחר מכן, מצפים את הפן העליון של היריעה בחול סיליקה, או אגרגט בהיר (לבן) לצורך הגנת היריעה מקרני השמש. הפן התחתון של היריעה מצופה בפוליאתילן. סוגי היריעות מסווגים הן לפי העובי – 4 מ"מ ו 5 מ"מ והן לפי פן הגימור העליון- לבן ושחור (חול). יריעות תקניות בעובי 4 או 5 מ"מ , נושאות מדבקה "לאיטום גגות ומבנים". יריעות בעובי 3 מ"מ ושאינן תקניות , נושאות מדבקה "יריעות עזר בלבד" . היריעות הביטומניות מסומנת באמצעות שלושה סרטי הדבקה מודפסים המזהים את סוג היריעה. הסרט העליון מציג את שם היריעה (מותג) ואת סוג הפולימר APP או SBS . הסרט האמצעי מציג את עובי היריעה ואת הגדרתה : R - רגיל , M - מיוחד. הסרט התחתון מציג את סוג הלבד ואת שם היצרן. חברת פזקר מציינת על הפן העליון של היריעה את סוג היריעה ומספר מנת הייצור. משטחי היריעות מזוהים על ידי מדבקות עם ציון שם המוצר, סוג, עובי ומספר מנת הייצור. דרישות התקן הישראלי ליריעות ביטומניות כוללות הגדרת אורך ,רוחב ועובי, עמידות בחום , גמישות בקור, מתיחה, התארכות, התנגדות לקריעה ועמידות בלחץ מים. ת"י 1752/2 דן במערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון ומרפסות פתוחות ביריעות ביטומן. ת"י 1430/3 מגדיר את עובי היריעות (4 או 5 מ"מ) ואת סוג היריעות המיועדות לאיטום גגות. ישנם בארץ מספר יבואני יריעות, וחברה יצרנית אחת- פזקר מקבוצת פז. סיכוני העבודה בריתוך יריעות ביטומניות, מול חימום זפת הינם קטנים יותר : אין ריח , אין סכנת קבלת כוויות מהזפת , מניעת לכלוך קירות הבית בעת העלאת הזפת, אין נזקים בעת חימום הזפת. שימוש ביריעות ביטומניות , קל יותר מדויק יותר וניתן לפיקוח. בנוסף קיימות בארץ יריעות שינגלס המיועדות לאיטום גגות רעפים ופרגולות , יריעות ביטומניות מיוחדות לתשתיות, לייצוב והגנה , יריעות להדבקה עצמית, ויריעות ללא זיון המיועדות לתפרים. |
|
המלצות מכון התקנים לבדיקת מעטפת המבנה
|
מערך הבדיקות של מעטפת המבנה נועד לוודא כי המעטפת אטומה מפני חדירת מים וקור.
בדיקות אטימות המבנה
בדיקות אטימות באתרים
בדיקות גימור
|
|
קישורים:
המלצות מכון התקנים לרכישה ושימוש בחומרי איטום
|
חשיבותו של איטום נכון בא לידי ביטוי במיוחד בתקופת החורף בעקבות הגשמים הרבים הגורמים לא פעם להצפת גגות ולרטיבות בקירות. הנזקים יכולים להיווצר כתוצאה האיטום לא מקצועי ועבודה לקויה ובלתי מבוקרת. על התקן מה בודקים? המלצות לפני רכישה:
יש לזכור שהתנאים להצלחת עבודת האיטום הינם:
|
|
עמידה בתקנים
חברת בטומיקס איטום ובידוד בע"מ, מבצעת את כל סוגי עבודות האיטום והבידוד הנדרשות בבניה חדשה, בחידוש מבנים וגגות ובבתים לשימור.
אנו מקפידים לבצע את עבודות האיטום והבידוד אך ורק לפי דרישות מכון התקנים הישראלי ולעמוד בתקנים והמפרטים הבאים:
המפרט הכללי פרק 05 – עבודות איטום ובידוד , תחום האיטום ותחום הבידוד
אחריות למערכת האיטום
תעודת האחריות תינתן במסגרת מחויבותנו ללקוחותינו וחובתנו המקצועית, ובהתאם להוראת החוק.
תעודת האחריות כפופה לדרישה ולהוראות חוק מכר דירות וכן בהתאם להוראות המפרט הכללי פרק 05.
לחברתנו קיים ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח חבות המוצר וביטוח צד שלישי.
על אף הוראות החוק והמפרט הכללי, אנו נותנים תעודות אחריות אף מעבר לנדרש.







