כשלים קוסמטיים – כשלים הבולטים לעין, כגון : סדקים, רטיבויות, נזילות, ריצוף עם גוונים שונים, טיח דהוי וגבשושי, צבעים שאינם זהים, חיפוי קירות עקום, וריצוף שבור. תיקון כשל קוסמטי הוא לעיתים מורכב ומסובך ועלותו יקרה עד כדי כך שאינו משתלם לתיקון.

כשלים הנדסיים קלים – כשלים הנגרמים מקצרים בתקשורת בין המתכנן לבעלי המקצוע סטיות מזעריות במבנה, שאינן פוגעות באיכותו ורובם ניתנים לתיקון מיידי.

כשלים רציניים – הם כשלים המתגלים בדרך כלל לאחר סיום הבניה נובעים ממספר סיבות: רשלנות המתכנן , רשלנות בעלי המקצוע , היעדר פיקוח , תכניות אדריכלות וקונסטרוקציה שאינן תואמות, קבלן לא מורשה, ביצוע רשלני, עבודה שלא לפי התקן, חומרי בניה נחותים.

כשלים מתפתחים – הינם כשלים המתגלים בשלבים מאוחרים לאחר

התפלגות כשלים בבניה

בתחילת המאה ה-20, ביצוע איטום היה מורכב משכבות של זפת שחוממה ובין השכבות הטביעו בד כותנה או יוטה.

שיטה נוספת הייתה על ידי לבנים שנטבלו בזפת חם והודבקו לשכבות האיטום.

עבודת האיטום בוצעה לרוב ב 4-6 שכבות שבהן שולבו זפת ובד כנדבך על נדבך.

שיטה זו בוצעה הן במרתפים והן בגגות חשופים, אך ביישום מספר רב של שכבות המחיר התייקר ונדרשה עבודה רבה יותר.

בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת החלו מפעלים בצרפת ובאיטליה ובעקבותיהם בשאר חלקי העולם לייצר יריעות ביטומניות המשופרות בפולימרים.

יריעות אלו חוללו מהפכה בענף איטום מבנים, והיו גורם בהעברת יצור מוצרים באתרי הבניה ליצור במפעלים המייצרים מוצרים מוגמרים לענף הבניין.

המעבר מביצוע האיטום בשכבות שבהן הזפת לא הכיל פולימרים והבד לא היה גמיש לאיטום ביריעות שהכילו פולימרים והזפת הייתה איכותית יותר גרם להטבה משמעותית באיכות האיטום.

המעבר העניק בקרה על תהליך האיטום והקטין את הסכנות שבשימוש בחימום ביטומן.

יריעות ביטומניות (ביטומן= זפת) קיימות בעולם מזה כ – 30 שנה, ומהוות את שיטת האיטום הנפוצה ביותר.

היריעות הנקראות גם "יריעות ביטומניות משוכללות", מחליפות בשנים האחרונות את השימוש בזפת חמה .

יריעה ביטומנית מיוצרת עם חומר שריון עשוי מסיבי פוליאסטר לא ארוגים המוספגים במסה ביטומנית.

לאחר תהליך ההספגה, מצפים את חומר השריון משני צדדיו במסה ביטומנית המושבחת בפולימרים:

פולימרים פלסטומרים  מסוג APP  , ופולימרים אלסטומריים מסוג SBS .

יריעות APP עמידות יותר בתנאי חום , ולכן יותקנו בגגות חשופים.

יריעות SBS , עמידות יותר בתנאי קור ולכן יותקנו במקומות תת קרקעיים: במרתפים, חניונים ומתחת לרצפות.

לאחר מכן, מצפים את הפן העליון של היריעה בחול סיליקה, או אגרגט בהיר (לבן) לצורך הגנת היריעה מקרני השמש.

הפן התחתון של היריעה מצופה בפוליאתילן.

סוגי היריעות מסווגים הן לפי העובי – 4 מ"מ ו 5 מ"מ והן לפי פן הגימור העליון- לבן ושחור (חול).

יריעות תקניות בעובי 4 או 5 מ"מ , נושאות מדבקה "לאיטום גגות ומבנים".

יריעות בעובי 3 מ"מ ושאינן תקניות , נושאות מדבקה "יריעות עזר בלבד" .

היריעות הביטומניות מסומנת באמצעות שלושה סרטי הדבקה מודפסים המזהים את סוג היריעה.

הסרט העליון מציג את שם היריעה (מותג) ואת סוג הפולימר APP או SBS  .

הסרט האמצעי מציג את עובי היריעה ואת הגדרתה :  R - רגיל ,  M - מיוחד.

הסרט התחתון מציג את סוג הלבד ואת שם היצרן.

חברת פזקר מציינת על הפן העליון של היריעה את סוג היריעה ומספר מנת הייצור.

משטחי היריעות מזוהים על ידי מדבקות עם ציון שם המוצר, סוג, עובי ומספר מנת הייצור.

דרישות התקן הישראלי ליריעות ביטומניות כוללות הגדרת אורך ,רוחב ועובי, עמידות בחום , גמישות בקור, מתיחה, התארכות, התנגדות לקריעה ועמידות בלחץ מים.

ת"י  1752/2 דן במערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון ומרפסות פתוחות ביריעות ביטומן.

ת"י  1430/3 מגדיר את עובי היריעות (4 או 5 מ"מ) ואת סוג היריעות המיועדות לאיטום גגות.

ישנם בארץ מספר יבואני יריעות, וחברה יצרנית אחת- פזקר מקבוצת פז.

סיכוני העבודה בריתוך יריעות ביטומניות, מול חימום זפת הינם קטנים יותר : אין ריח , אין סכנת קבלת כוויות מהזפת , מניעת לכלוך קירות הבית

בעת העלאת הזפת, אין נזקים בעת חימום הזפת.

שימוש ביריעות ביטומניות , קל יותר מדויק יותר וניתן לפיקוח.

בנוסף קיימות בארץ יריעות שינגלס המיועדות לאיטום גגות רעפים ופרגולות , יריעות ביטומניות מיוחדות לתשתיות, לייצוב והגנה , יריעות להדבקה עצמית, ויריעות ללא זיון המיועדות לתפרים.

 מערך הבדיקות של מעטפת המבנה נועד לוודא כי המעטפת אטומה מפני חדירת מים וקור.                                     

בדיקות אטימות המבנה

• הצפת גגות ומרפסות
• המטרת קירות מישקים וחלונות
• טיח ממ"ד – עובי שכבות, הימצאות רשת, כושר הידבקות

בדיקות אטימות באתרים

• טיח - עובי, כושר הידבקות
• טיח תרמי - עובי, משקל מרחבי, כושר הידבקות
• טיח פנים – מישוריות, אנכיות וכושר הידבקות
• ציפויים קשיחים - כושר הידבקות, התאמה לתקן לפי רשימת תיוג
• ציפויים רכים - כושר הידבקות, עובי ואחוז המוצקים
• זיהוי שכבות איטום בגג שטוח
• שליפת ברגים/עוגנים מבטון
• בדיקת גגות קלים – התאמה לתקן לפי רשימת תיוג

בדיקות גימור

• יריעות לאיטום גגות - ביטומן, פי וי סי, EPDM
• ממברנות אקריליות
• לבד וקרטון מביטומן
• חומר איטום לישקים - מישקי התפשטות ומישקי ביניים
• אמולסיות ביטומניות
• תערובות צמנטיות                         

חשיבותו של איטום נכון בא לידי ביטוי במיוחד בתקופת החורף בעקבות הגשמים הרבים הגורמים לא פעם להצפת גגות ולרטיבות בקירות. הנזקים יכולים להיווצר כתוצאה האיטום לא מקצועי ועבודה לקויה ובלתי מבוקרת.

על התקן

מה בודקים?

המלצות לפני רכישה:

• רצוי לרכוש מוצרי וחומרי איטום מיצרנים מוכרים הנותנים אחריות למוצריהם ולדרוש תעודות בדיקה ותווי תקן המצביעים על התאמתם לתקנים הקיימים.
• בעבודות איטום מיוחדות ומורכבות רצוי להיעזר באנשי מקצוע המתמחים בעבודות איטום.
• ישנם קבלני איטום לגגות שטוחים שלהם תעודות הסמכה "כקבלן איטום מוסמך".
• יש לדרוש מקבלני איטום תעודות אחריות והוראות תחזוקה.
• עבודות איטום יסודיות ורחבות היקף נהוג לבצע בתקופה שלפני או אחרי הגשמים (בעת הגשם מבצעים בעיקר עבודות לתיקון מערכות איטום ולאחזקתם השוטפת).

יש לזכור שהתנאים להצלחת עבודת האיטום הינם:

1. בחירה נכונה והתאמת חומרי האיטום לייעודם.
2. אופן הכנת התשתית בהיבט של ניקוי, תיקון, ייבוש וכו'.
3. הקפדה על יישום לפי הנחיות היצרן/ יועץ האיטום.
4. טיפול ואחזקה שוטפת.